טלית תימנית

אחד הסממנים היהודיים החיצוניים המובהקים ביותר הינו הטלית.

הטלית הינה בגד בעל ארבע כנפות שהתורה ציוותה לתת בכל אחד מכנפותיו ציצית – קרי פתילים בצבעי לבן ותכלת.

המצוה במקורה נוגעת לכל בגד שימושי שמאפייניו הם שהוא בעל ארבע כנפות. על פי התורה אין חובה על האדם ללבוש בגד כזה, אלא במידה ויש לו כזה בגד והוא רוצה ללבושו הוא מחוייב להטיל בו ציציות.

במשך הדורות הקפידו היהודים ללבוש בגד ארבע כנפות בכוונה תחילה כדי שיוכלו לקיים את מצוות ציצית. היהודים לבשו מעל מלבושיהם על בגדיהם או מתחת לבגדיהם טלית קטן, מה שמכונה ציצית.

כמו כן הקפידו היהודים ללבוש בגד ארבע כנפות גדול המיוחד לשעת התפילה – טלית.

בתימן הקפידו היהודים ללבוש את הטלית בכל התפילות הן בשבת והן בימות החול, והוא היה בגד מיוחד לשעת התפילה. יהודים רבים נשאו את הטלית לכל מקום כחלק מאביזרי הלבוש הקבועים שלהם וברוב היום שלא בשעת התפילה היא הטלית היתה מקופלת ומונחת כל כתפיהם או צווארם. הטלית שימשה גם כמעין "כיס" כלי שבו אפשר לשאת דברים או כמצע או שמיכה בשעת הצורך. כמובן, בשעת התפילה היה היהודי פורס את הטלית מתעטף בה ומתפלל.

ממה היו עושים יהודי תימן את טליתותיהן? על פי רוב מבד ארוג בצבעים שונים, לפי הזמן, המקום והטעם, לאו דוקא בצבע לבן או עם פסים. במקומות שונים היתה הטלית מצמר עיזים והיתה צבועה כולה בשחור. ר' יעקב ספיר, שביקר בתימן באמצע המאה ה-19 סיפר: 'טלית עבה מאד שחורה מצויצת כפולה על כתפיהם מתחת למשאם, והציציות סרוחות על הארץ, כי היא כסותם ואדרתם'.

כמו כן ייחדו יהודי תימן טליתות ארוגות מיוחדות לשבתות ומועדי השנה ארוגות בצבעים שונים.

דגם הטלית המקובל היום – בצבע לבן עם פסים שחורים או כחולים חדר לתימן בעיקר בעקבות תנועת השדרי"ם, שלוחי דרבנן שנשלחו לתימן מארץ ישראל כדי לאסוף כספים עבור יהודי ארץ-ישראל, ובפרט משהחלו עליות יהודי תימן לארץ ישראל, משנת 1882, אז נודעה בתימן הטלית הלבנה המפוספסת של בני ארץ ישראל. כל שיש לו קרוב או מכר בארץ ישראל היה מבקש ממנו לקנות לו 'טלית ירושלמית', שהיתה נחשבת בעיניהם לשיא ההדר והתפארת, והיא נועדה לשבתות וחגים בלבד.

משעלו בני תימן ארצה התקבעה לאורך השנים אופנה של טליתות תימניות שהיא שילוב של מאפיינים תימנים מקוריים עם מאפיינים חדשים. הטליתות התימניות מאופיינות בזה שהן עשיות מצמר לבן והן בעלות הרבה פסים שחורים ברוחב מגוון, עוד מאפיין מובהק של הטליתות התימניות הוא העטרות המיוחדות בראש הטלית ובקשירת קצוות הטלית לרשת (הידב) מעשה ידי אמן.

חשוב גם לציין שטלית תימנית תגיע על פי רוב עם ציציות בקשירה תימנית, קרי פתיל ציצית בעל מספר חוליות וקשרים על פי שיטת הרמב"ם.

הטליתות התימניות בעלות מאפיינים אלו נחשבות כטליתות מהודרות ומפוארות המכבדות את בעליהם.

היום כל יהודי מצאצאי עולי תימן המתגאה במורשתו התימנית רואה לעצמו חובה להתהדר בטלית תימנית על כל מאפיניה המקוריים והמקוריים פחות. בימינו טלית תימנית זה כבר עניין של אופנה וזהות, בנוסף לענייני ההלכה והמורשת.