מבחר כוסות קידוש מעוצבות לשבת וחג, לכל שאלה צרו איתנו קשר בוואטסאפ או בטלפון ונשמח לעזור.
בתחתית הדף הכנו לכם מקבץ שאלות ותשובות, השקענו רבות מומלץ להציץ.
שאלה: האם יש קדושה בכוס קידוש שנשברה, והאם צריך לשים אותה בגניזה?
תשובה: לא. בכוס קידוש אין קדושה, ולכן כוס קידוש שנשברה אינה צריכה גניזה ואפשר לזרוק אותה לפח.
חשוב להבחין בין תשמישי קדושה לבין תשמישי מצווה.
תשמישי קדושה הם חפצים שיש בהם קדושה ממש, כמו תפילין, מזוזה או ספר תורה, ולכן כאשר הם נפסלים או מתבלים יש לנהוג בהם בכבוד הראוי ולעיתים צריך גניזה.
לעומת זאת, תשמישי מצווה הם חפצים שמשמשים לקיום מצווה, כמו לולב, ציצית או סכך לאחר השימוש. גם בהם יש מקום לנהוג בכבוד, אבל הם אינם בדרגת קדושה של תפילין או מזוזה.
במקרה של כוס קידוש, הכוס עצמה אינה גוף המצווה. המצווה היא לעשות קידוש ולשתות מהיין, והכוס היא רק כלי שמסייע לקיום המצווה. לכן לא חלה עליה קדושה, וגם לאחר שנשברה אין צורך להניח אותה בגניזה.
אם מדובר בשברי זכוכית, כדאי לעטוף אותם לפני השלכה לפח כדי למנוע פציעה.
שאלה: האם כוס קידוש צריכה להיות מחרס, זכוכית או חומר מסוים? האם יש עניין מאיזה חומר הכוס עשויה?
תשובה: מצד עצם החומר, אין חובה שכוס קידוש תהיה דווקא מזכוכית, חרס, כסף או חומר מסוים אחר. העיקר הוא שהכוס תהיה כלי ראוי לשתייה, שלם, נקי ומכובד.
הדיון ההלכתי העיקרי אינו על סוג החומר, אלא על השאלה האם הכוס נחשבת כלי. לכן יש דיון לגבי כוס חד-פעמית: האם כוס שמיועדת לשימוש חד-פעמי נחשבת כלי בכלל וכלי מכובד וראוי לקידוש, או שמכיוון שהיא זמנית ופשוטה אין ראוי להשתמש בה לכתחילה והיא אינה נחשבת לכלי.
בכוס רגילה מזכוכית, חרס, מתכת או חומר אחר – אין בעיה מצד החומר, כל עוד היא כלי תקין וראוי לשימוש.
מעבר לכך יש גם עניין של “זה א־לי ואנוהו” – כלומר, כאשר מקיימים מצווה, ראוי לעשות אותה בצורה נאה ומכובדת. לכן רבים מקפידים להשתמש בכוס יפה ומכובדת לקידוש.
עם זאת, כפי שהוסבר בתשובה הקודמת, הכוס עצמה אינה גוף המצווה. המצווה היא עשיית הקידוש על היין, והכוס היא הכלי שמסייע לכך. לכן אפשר לדון עד כמה שייך כאן עניין של הידור מצד הכוס עצמה. למעשה, ודאי שראוי להשתמש בכוס מכובדת ונאה, אבל אין חובה הלכתית שהכוס תהיה עשויה מחומר מסוים דווקא.
שאלה: מה הגודל המינימלי שצריך להיות בכוס קידוש?
תשובה: כוס קידוש צריכה להכיל לפחות רביעית יין. לפי השיעור המקובל, רביעית היא כ־86 מ״ל, ויש שמרמזים לכך גם בגימטרייה של המילה כוס: כ׳ + ו׳ + ס׳ = 86.
חשוב לדעת: לא חייבים לשתות את כל היין שבכוס. לאחר הקידוש צריך לשתות שיעור של מלוא לוגמיו, כלומר כמות שנחשבת שתייה משמעותית ביחס לאדם השותה.
למעשה, הכוס עצמה צריכה להכיל רביעית, אבל בפועל אין חובה לסיים את כל הכוס, אלא לשתות את השיעור הנדרש לאחר הקידוש.
שאלה: האם אישה יכולה לעשות קידוש ולהוציא אחרים ידי חובה?
תשובה: לפי הפשט, מכיוון שהיא חייבת במצווה, היא יכולה להוציא אחרים ידי חובה, כולל גברים. כלומר, אין כאן בעיה מצד עצם החיוב ההלכתי, או לפחות לא בעיה שאנחנו ראינו, וגם כאן ברור שיש מחלוקת, אבל…
השאלה המעשית יותר היא האם אישה יכולה להוציא אחרים ידי חובה, ובפרט גברים.
בעניין זה יש דעות ודיונים שונים בפוסקים. מצד אחד, מכיוון שגם אישה חייבת בקידוש, יש מקום לומר שהיא יכולה להוציא ידי חובה גם אחרים.
מצד שני, בפועל בהרבה קהילות לא נהגו שאישה מוציאה גברים ידי חובה בקידוש, בדומה לדיונים שמצאנו לגבי קריאת מגילה, שבה נשים חייבות, אך לגבי הוצאת גברים ידי חובה יש שיקולים נוספים של מנהג, כבוד הציבור, נורמה קהילתית וצניעות.
חשוב להדגיש: זה לא תמיד מוגדר כשאלה הלכתית פשוטה של “מותר או אסור”, אלא לעיתים גם כשאלה של מנהג, הנהגה משפחתית ונורמה קהילתית.
למעשה, אישה יכולה לעשות קידוש לעצמה בלי בעיה וגם להוציא נשים ידי חובה. לגבי מצב שבו היא מוציאה גברים ידי חובה, הדבר תלוי במנהג, בנסיבות ובפסיקה המקובלת על המשפחה או הקהילה. לכן במקרה כזה מומלץ שכל אחד יפנה לרבו וינהג לפי ההוראה המתאימה לו.
שאלה: האם אפשר לעשות קידוש לפני כניסת שבת? האם מותר לעשות קידוש לפני השקיעה?
תשובה: כן. לא רק שמותר להקדים ולקבל את השבת לפני השקיעה, אלא יש בזה גם מעלה של תוספת שבת – להוסיף מחול על הקודש ולהכניס את השבת מעט לפני הזמן.
כאשר אדם מקבל על עצמו שבת לפני השקיעה, קבלת השבת כוללת גם את איסורי המלאכה וגם את קדושת השבת. לכן, לאחר שקיבל שבת, מותר לו לעשות קידוש אף על פי שעדיין לא שקעה החמה.
כלומר, אם הקדמנו לקבל שבת כדין, אפשר גם לקדש ולאכול סעודת שבת לפני השקיעה. יש בזה הידור, משום שאדם מראה שהוא לא מחכה לרגע האחרון, אלא מקבל את השבת מוקדם ומכבד אותה.
למעשה, אפשר לעשות קידוש לפני השקיעה לאחר קבלת שבת, ובתנאי שזה נעשה בזמן שבו כבר ניתן לקבל שבת, ולא מוקדם מדי ביום.
שאלה: מה המשמעות של קידוש? למה עושים קידוש בשבת?
תשובה: המשמעות של קידוש היא ייחוד הזמן. כאשר עושים קידוש, אנחנו לא “מכניסים” את השבת במובן הטכני בלבד, כי השבת תיכנס גם אם האדם לא יעשה קידוש.
אלא הקידוש נועד להכניס את האדם לתודעה שהזמן שאליו הוא נכנס הוא זמן מיוחד, קדוש ומרומם יותר מימות החול.
בהלכה יש שני מושגים מרכזיים: קידוש ו-הבדלה.
קידוש נעשה בכניסת השבת, כאשר האדם עולה ונכנס למדרגה גבוהה יותר של זמן – זמן שיש בו קדושה, חשיבות ועילוי.
לעומת זאת, הבדלה נעשית בצאת השבת, כאשר האדם נפרד מקדושת השבת וחוזר לימי החול.
המילה קידוש קשורה לרעיון של ייחוד. להקדיש משהו פירושו לייחד אותו למטרה מסוימת. כמו הביטוי “הרי את מקודשת לי”, שמשמעותו שהאישה מיועדת ומיוחדת לאיש זה.
כך גם בקידוש של שבת: אנחנו מייחדים את הזמן שלפנינו, ומצהירים שזה לא עוד זמן רגיל, אלא זמן קדוש.
לכן עושים קידוש – כדי לומר בפה (גם במודע וגם), להבין בלב ולהיכנס בתודעה לכך שהשבת היא זמן מיוחד, מובדל ומרומם מימות החול.
כוס קידוש היא אחד הפריטים המרכזיים בשולחן שבת וחג והיא משמשת לקיום מצוות הקידוש על היין.
הקידוש עצמו הוא מצווה מדאורייתא: “זכור את יום השבת לקדשו” ולכן הקידוש נאמר בתחילת הסעודה כדי להכניס את קדושת היום אל תוך הבית.
כוס הקידוש נחשבת ל”כלי של ברכה” והיא מסמלת קדושה ושפע – לכן נהוג להדר בכוס נאה ומכובדת מתוך רצון לכבד את המצווה ואת שולחן השבת.
בקטגוריה זו תמצאו מבחר כוסות קידוש במגוון עיצובים וסגנונות – קרמיקה, פולירזין, קריסטל ועוד, עם עיטורים והטבעות המתאימים לכל בית יהודי.
כוס הקידוש היא פריט חובה בכל בית יהודי ומתאימה במיוחד גם כמתנה לבר מצווה, חתונה, חנוכת בית או כמתנה אישית לבני המשפחה.
בהזמנה בכמויות גדולות למוסדות, קהילות וגני ילדים תוכלו להנות ממחירים משתלמים במיוחד.
